מטרת המחקר הנוכחי הייה לבדוק את הקשר בין עובי הפציה (FT – fascia thickness) לפני הניתוח ושימור הפציה בזמן הניתוח (FP – fascia preservation) לבין שימור תפקוד הזיקפה לאחר ניתוח הסרת ערמונית באמצעות רובוט ללא הסרת העצבים (RARP – robot-assisted radical prostatectomy).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 106 מטופלים שאובחנו עם סרטן ערמונית ממוקם וללא הפרעות זיקפה (ED – erectile dysfunction) לפני ה-RARP והם עברו הערכה באמצעות MRI רב פרמטרי טסלה 3 (T3) לפני הניתוח. ציון ה-FP נקבע על פי מידת ה-FP מהבסיס עד לאפקס של הערמונית על סמך הערכה איכותנית של המנתח. חציון עובי הפציה (MFT – median fascia thickness) הוגדר כסכום חציוני ה-FT ב-12 אזורים שונים ב-MRI. ה-MFT השמור (pMFT – preserved MFT) שיקף את סכום ה-MFT השמור והחוקרים חישבו גם את אחוז ה-pMFTי(ppMFT – percentage of pMFT).
פני שטח הפציה (FS – fascia surface) חושבו באמצעות MRI ושולבו עם ציון ה-FP לכדי FS שמור (pFS – preserved FS) ואחוז של ה-pFSי(ppFS – percentage pFS).
תוצאות המחקר הראו כי ציון ה-FP, ה-pMFT, ppMFT, pFS וה-ppFS היו נמוכים באופן מובהק (p< 0.0001) אצל מטופלים עם ED. ברגרסיה הרב משתנית נמצא כי ציוני FP נמוכים יותר (יחס הסיכויים 0.721, p= 0.03) ו-ppFMT נמוך יותר (יחס הסיכויים 0.001, p= 0.027) היו גורמים מנבאים בלתי תלויים ל-ED.
אנליזת ROC הראתה את השטח מתחת לעקומה הגבוה ביותר עבור ppMFT 0.787 ועבור ציון FP 0.767 בעקבות pMFT 0.755 ו-ppFS 0.743.
המסקנות של החוקרים היו כי ישנה התאמה בין ה-FT לפני הניתוח, כפי שנקבע על פי MRI, בשילוב עם ה-FP במהלך הניתוח, לבין תפקוד הזיקפה לאחר כריתת ערמונית. על בסיס ההשערה שפציה עבה יותר יוצרת שכבה המגינה על העצבים, החוקרים המליצו להעריך את ה-FT לפני הניתוח על מנת לתת למטופלים יעוץ לפני הניתוח תוך הצגת הסיכויים שלהם לשימור תפקוד הזיקפה לאחר RARP.
מקור:
Grivas, N. et al. (2019) World Journal of Urology 37,2.
תגובות אחרונות