במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, מטרת החוקרים היתה להעריך את התוצאים התפקודיים ואת הבטיחות בכריתת פקקת אנדווסקולרית (EVT: endovascular thrombectomy), לעומת ניהול תרופתי (MM: Medical Management) במטופלים הסובלים מחסימה של כלי דם גדול (LVO) וחסרים נוירולוגיים קלים, אשר רובדו באמצעות אי-התאמה בהדמיית זילוף (פרפוזיה).
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על עוקבה מאוגמת של מטופלים עם NIHSS<6 וחסימות ב- ICA,יM1,יM2 מתוך מחקרי ה-EXTEND-IA,יEXTEND-IA-TNK I/II מבוקרי האקראיות ומידע פרוספקטיבי מתוך 15 מרכזי EVT בתקופה בין אוקטובר 2010 ועד לאפריל 2020.
החוקרים השתמשו בתוכנת ה-RAPID לצורך הערכה של הליבה האיסכמית, ואי התאמה (mismatch). מטופלים אשר קיבלו טיפול באמצעות כריתת פקקת אנדו-וסקולרית ראשונית (EVTpri) הושוו עם מטופלים אשר טופלו עם ניהול תרופתי ראשוני (MMpri), כולל אלו אשר הדרדרו וקיבלו EVT להצלה, בעוקבה כוללת ועוקבת זיווג לפי ההסתברות לטיפול. המטופלים רובדו לפי יעד אי-ההתאמה (יחס אי-התאמה ≥1.8 ונפח אי-התאמה ≥15 מיליליטר). התוצא הראשוני של המחקר היה עצמאות תפקודית (mRS לאחר 90 יום: 0-2). תוצאי המחקר השניוניים כללו בטיחות (sICH, החמרה נוירולוגית ותמותה).
מתוך 540 מטופלים, 286/540 (53%) קיבלו EVTpri, והראו נפחים גדולים יותר של רקמה עם תת-פרפוזיה קריטית (Tmax>6s) (64 [29-96] מיליליטר לעומת MMpri: 40 [14-76] מיליליטר, p<0.001), והתייצגו עם יותר NIHSS (4י(2-5) לעומת MMpri:י3 (2-4),יp<0.001). העצמאות התפקודית היתה דומה (EVTpri:י 77.4% לעומת MMpri:י75.6%, יחס סיכויים מתוקנן: 1.29, רווח בר-סמך של 95%: 0.82-2.03, p=0.27).
טיפול עם EVT נקשר עם בטיחות ירודה יותר, מבחינת ה-sICH (EVTpri:י8.8% לעומת MMpri:י1.3%, p<0.001), והחמרה נוירולוגית (EVTpri:י19.6% לעומת MMpri:י6.7%, p<0.001). ב-414 (76.7%) עם יעד אי-ההתאמה, EVT נקשר עם שיפור בעצמאות התפקודית (EVTpri:י77.4% לעומת MMpri:י72.7%, יחס סיכויים מתוקנן: 1.68, רווח בר-סמך של 95%: 1.01-2.81, p=0.048). עם זאת, הייתה נטייה לכיוון תוצאות מיטביות פחות בטיפול עם EVT ראשוני (EVTpri:י 77.4% לעומת MMpri:י83.3%, יחס סיכויים מתוקנן: 0.39, רווח בר-סמך של 95%: 0.12-1.34, p=0.13), ללא יעד אי-ההתאמה (pinteraction = 0.06). ממצאים דומים נצפו בתת-הקבוצה של עוקבת הזיווג לפי ההסתברות לטיפול.
החוקרים מסכמים כי בסך הכל, כריתת פקקת אנדווסקולרית לא נקשרה עם תוצאים קליניים משופרים במקרי שבץ מוחי קלים הנגרמים מחסימה של כלי דם גדול. כמו כן, הטיפול הוביל לשיעור גבוה יותר של sICH.
עם זאת, במטופלים בעלי פרופיל עם יעד אי-ההתאמה, טיפול עם EVT נקשר עם שיעור גבוה יותר של עצמאות תפקודית. הדמיית הזילוף עשויה לסייע בזיהוי של מקרי שבץ קלים, לצורך ביצוע EVT.
מקור:
תגובות אחרונות