דמנציה 09.08.2022

תת פעילות בלוטת התריס נקשרה עם סיכון מוגבר לדמנציה

מטופלים בני 65 ומעלה עם היסטוריה של תת פעילות בלוטת התריס נמצאו בסיכון לדמנציה. סיכון של למעלה מפי 3 נמצא במי שקיבלו טיפול הורמונלי חלופי

בדיקה לרמות הורמון בלוטת התריס. אילוסטרציה

דמנציה היא סוגיה בעלת חשיבות בקרב אוכלוסיות מתבגרות, כאשר השפעתה מוערכת על פני 50 מיליון בני אדם ברחבי העולם בשנת 2020. נתון נוסף הוא ש-12% מאוכלוסיית ארה"ב צפויה לפתח הפרעה בבלוטת התריס לאורך החיים. עד כה, ישנו מספר מצומצם של מחקרים החוקרים את הקשר בין הפרעות בבלוטת התריס לבין דמנציה בקרב אוכלוסיית אסיה.

במחקר לאומי גדול שממצאיו פורסמו בכתב העת Neurology, החוקרים ערכו מחקר מקרה ביקורת מבוסס אוכלוסיה והשתמשו במסד הנתונים Taiwanese National Health Insurance Research לצורך כך.

7,843 מבוגרים עם אבחנה חדשה של דמנציה בין 2006 ל-2013, ללא היסטוריה קודמת של אבחנה זו או של מחלות נוירודגנרטיביות, זוהו ונכללו במחקרם. 7,843 מבוגרים ללא אבחנה של דמנציה טרום תאריך האינדקס, אשר תאמו מבחינת גיל ומין, היוו את משתתפי הביקורת של המחקר. החוקרים בדקו האם קיימת אבחנה של יתר או תת פעילות של בלוטת התריס הקודמת לאבחנה של דמנציה, או מאותו תאריך של האבחנה עם דמנציה.

החוקרים השתמשו במודלי רגרסיה לוגיסטית והתוצאות תוקננו למין, גיל, היסטוריה של יתר לחץ דם, סוגרת, מחלת עורקים כליליים, דיכאון, יתר שומנים בדם, תסמונת תלות באלכוהול, טנטון, אובדן שמיעה וטיפול עם יוד רדיואקטיבי.

במחקר נכללו בסך הכל 15,686 משתתפים. הן קבוצת המקרה והן קבוצת הביקורת היו בעלות רוב קל של נשים (4,066 [51.8%]). הגיל הממוצע (סטיית תקן) של המטופלים עם דמנציה היה 74.5 (11.3) שנים. בקרב מטופלים בגיל 65 שנים או יותר, רקע של תת פעילות בלוטת התריס נקשר עם סיכון מוגבר לאבחנה עם דמנציה (יחס סיכויים מתוקנן 1.81; רווח בר-סמך של 95% 1.14-2.87; p=0.011). קשר זה לא נמצא במטופלים מעל גיל 50 שנה אך צעירים מ-65. כמו כן, החוקרים מצאו כי קשר זה היה המובהק ביותר בקרב מטופלים בגיל 65 שנה ומעלה עם היסטוריה של תת פעילות בלוטת התריס, אשר קיבלו טיפול לכך (יחס סיכויים מתוקנן 3.17; רווח בר-סמך של 95% 1.04-9.69; p=0.043).

במחקר מקרה הביקורת רחב ההיקף אותו ערכו החוקרים נמצא כי מטופלים בני 65 שנים ומעלה, אלה אשר עם היסטוריה של תת פעילות בלוטת התריס, נקשרו עם עלייה של 81% בסיכון לדמנציה. כמו כן, בקרב אלה, הסיכון לדמנציה עמד על יותר מפי שלושה כאשר ההפרעה בבלוטת התריס דרשה טיפול הורמונלי חלופי.

החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים בני 65 שנים ומעלה, רקע של תת פעילות בלוטת התריס נקשר עם סיכון מוגבר לאבחנה של דמנציה.

מקור:

Wieland, D. R., Wieland, J. R., Wang, H., Chen, Y.-H., Lin, C.-H., Wang, J.-J., & Weng, C.-H. (2022). Thyroid Disorders and Dementia Risk: A Nationwide Population-Based Case-Control Study. Neurology, 10.1212/WNL.0000000000200740.

נושאים קשורים:  דמנציה,  תת פעילות בלוטת התריס,  הפרעות בלוטת התריס,  גורמי סיכון,  מחקרים,  טיפול הורמונלי
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
אנונימי/ת
11.08.2022, 12:07

המאמר על תת פעילות בלוטת התריס והקשר בין טיפול הורמונלי לדמנציה מאוד מעניין
וגם המאמר על בעיות בליעה עקב היפר טירואיד מעניין מאוד
ותודה רבה לכם